תעשיית המעמיסים בסין התקדמה משמעותית בעשורים האחרונים. ראוי לציון במיוחד ומקור לגאווה לאומית הוא שהייצור השנתי והמכירות של מעמיסים עלו על 160,000 יחידות. גם בשוק הסיני של היום, הנשלט על ידי מותגים בינלאומיים, מעמיסים מתוצרת מקומית עדיין מחזיקים ברוב המכריע של נתח השוק.
בשנת 1978, הייצור השנתי של המעמיסים בסין עמד על 1,315 יחידות בלבד, עם ייצור מצטבר של 9,454 יחידות בלבד. עד שנת 2007, המכירות עלו על 160,000 יחידות, כשהיצוא עלה על 10,000 יחידות- יותר מסך הייצור המצטבר לפני הרפורמה והפתיחה. באופן דומה, ייצור הדחפורים של סין ב-1978 היה רק 1,909 יחידות, עם ייצור מצטבר של 11,923 יחידות. היבוא היה ניכר באותה תקופה, והגיע לסך מצטבר של 3,333 יחידות עד 1980. במיוחד בסוף שנות ה-80 היווה היבוא קרוב ל-30% מהשוק. בשנת 2007, היקף המכירות של דחפורים עלה על 7,390 יחידות, אשר לא רק תפסו את הרוב המכריע של השוק המקומי, אלא גם ייצאו חלק גדול מהן. בשנת 2007 לבדה הגיע נפח הייצוא ל-2,065 יחידות, אשר עלה על סך ייצור הדחפורים הארצי ב-1978.
בשנת 2008, תעשיית המעמיסים בסין שמרה על מומנטום הצמיחה שלה. מינואר עד יולי, נפח המכירות המצטבר של מעמיסים בפריסה ארצית הגיע ל-120,449 יחידות, עלייה של 30.5% משנה לשנה. עם זאת, בעוד שתעשיית המעמיסים הסינית התפתחה, כמה בעיות גם התבררו יותר ויותר. בפרט, חסמי הכניסה הנמוכים ביותר הובילו לתחרות מחירים מרושעת, שהביאה לרווחיות נמוכה לארגונים. מחסור בתפיסות שיווקיות הפריע להתרחבות השוק, ואיכות ואמינות המוצרים היו גרועים. יתר על כן, מבני מוצר ומבנים ארגוניים מיושנים, יחד עם הקושי לספוג את העלויות המוגדלות של שדרוגי השירות, הגבילו מאוד את המשך הפיתוח ושיפור האיכות של התעשייה. לכן, חברות מעמיסים סיניות חייבות לנצל את הזדמנויות הפיתוח החדשות, לגלם אסטרטגיות בידול והובלת עלויות בפיתוח מוצרים, להמשיך ולחזק את מערכת המו"פ של התעשייה, תוך הסתמכות בעיקר על מרכזי טכנולוגיה ואוניברסיטאות ומכוני מחקר ברמה הלאומית, לבנות שיווק בשרשרת ערך, לחזק את בניית המותג ולשפר את ערך המותג. רק כך הם יכולים להישאר תחרותיים בסביבה החדשה.
